טקסטים ומאמרים - מיצג - תיאור כללי

על המיצג - בעשייתה של ענת מיכאליס לוי

ענת מיכאליס לוי וגבריאל נויהאוס יוצרות במשותף מיצגים. הן החלו ליצור ולתכנן מיצגים בשנת 1999. עבודתן נובעת מהשיח שבין אמנות פלסטית למחול. המיצגים נבנים במס' אופנים - כמופע המהווה מהות פיסולית בתוך הגלריה (בתערוכה), או כמופע לבמה המתוכנן בקפידה רבה, כשכל אחת מביאה ממאגר המידע של עצמה. האחת מתחום האמנות הפלסטית - רשום, ציור, מיצב וקומפוזיציה והשנייה מתחום המחול - הגוף התנועה והכוריאוגרפיה. יחד הן יוצרות מבנה ייחודי הנע על הציר של אמנות פלסטית ומחול. הן יצרו לעצמן במשך השנים שפה ייחודית והופיעו בגלריות, על במות, ובמקומות ייחודיים שנבחרו על-ידן בקפידה (ראה רזומה).

בשנת 1999 נוצרה עבודתן המשותפת הראשונה בגלריה עמי שטייניץ. עבודה זו מהווה ציון-דרך חשוב ביצירתן. טקסטים ומחשבות (כתובים על גבי גלויות) אותן בחרה ויצרה ענת, נתפרו בחוט אדום במכונת תפירה, ע"י גבריאל.

עבודתן שיקפה מצבים נפשיים וטקסים פולחניים יום יומיים.

בעבודתן הייחודית ניתן למצוא - רישום מיידי ואובססיבי, גוף בתנועה, טקסטים ומילים שנתפרים במכונת תפירה ועבודה אינטנסיבית עם יוצרים מתחום המוסיקה הקאמרית והאלקטרונית. עבודת המחול של גבריאל משקפת במקרים רבים את תנועת הרשום על הנייר ולהפך. מה יכול להתרחש בין גוף חי ומתנועע לבין הצבה דוממת של מאות קרעי רשומים מצויירים בטוש שחור, למשל, כפי שניתן היה לראות  במופע: "בדיוק עכשיו היתה לי הרגשה" שהועלה ב"תיבה"

אולם הבית של אנסמבל המאה ה- 21 בחצרות יפו, ביפו. (2006)

שילוב אביזרים וחפצים הוא חלק אינטגרלי ומשמעותי עבורן. דרך החפץ הן משקפות ומדגישות את סיפורן לאו דווקא הליניארי אלא הצורני והאמביוולנטי. אביזרים כמו: טרמפולינה, פינצטה, אלפי גומיות משרד חומות, אופניים, מספריים, ייצגו עבורן הלכי-רוח ומצבים נפשיים. בעזרת האביזר הנבחר הן בנו רשת אסוציאציות אינסופית שהתגבשה ויוצגה דרך פעולת הרישום ודרך תנועת הגוף. דבר אחד תורגם לדבר אחר, נוסף, וכך נוצר המחול הייחודי.

בכל  מיצג נבחר אביזר אחד, דרכו נבנה סדר הפעולות - מאסתטיקה של עיצוב ועד לניכור ופחד.

שם המיצג - "טקסי תפירה - לומר ולומר שוב" - 2004

אוצרת: רותי דירקטור.

אירוע "אמנות הארץ" במתחם רידינג. אינטנסיביות של אירוע בן שלושה ימים.

באירוע השתתפו מעל חמישים אמנים – כולם אמנים ישראליים עכשוויים.

מדברי האוצרת רותי דירקטור:

גבריאל נויהאוס יושבת ליד מכונת תפירה ותופרת 5040 גלויות. את הגלויות - מודפסות, חלקות, מצוירות או כתובות ביד - הכינה ענת מיכאליס לוי, שותפתה למיצגים. כמות עצומה של גלויות, אינסופית היינו רוצים לומר, אבל כאמור סופית ומדודה - 5040 גלויות. החשבון פשוט - 4 גלויות לדקה, 240 גלויות בשעה, 1680 גלויות במהלך שבע שעות האירוע מדי יום, 5040 גלויות בשלושה ימים. המילה כפייתי קצרה מלהכיל את הפעולה החוזרת הזאת.

הגלויות מתחברות זו לזו ויוצרות שרשרת ארוכה אשר משתפלת למטה, לתוך הפתח שלצדו מתקיים המיצג, ולמטה אל הרצפה, לעומק של 15 מ'. את הזנב המשתרך הזה רואים למטה עוד לפני שמבינים מה מקורו. רק כשמגיעים לכאן, לסיומה של התערוכה, אפשר להבין שהשובל הארוך מתחיל במכונת תפירה של אישה אחת שנרתמת לתהליך מתמשך, טקסי וחוזר על עצמו שמייצר את ההיגיון הפנימי שלו מעצם העשייה."